בעניני ירושה וצוואה , לאן יפנה עורך הדין את התביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני

בעניני ירושה וצוואה , לאן יפנה עורך הדין את התביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני

  1. אנו, כמשרד עורכי דין, המתמחה בצוואות, ירושות, ניהול עזבונות, אפוטרופסות ועוד, מתלבטים במקרים מסוימים באשר לשאלה היכן להגיש את ההליך המתאים במקרה של ירושה, קיום צוואה או הוצאת צו ירושה.
  2. קיימת סמכות דיון מקבילה בענייני ירושות, צוואות ועזבונות. הסמכות הרגילה נתונה לרשם לענייני ירושה ובית המשפט לענייני משפחה, ובמקביל קיימת גם סמכות לבתי הדין הרבניים, בתנאי שיש הסכמה של כל היורשים לפנות לבית הדין הרבני.

  3. אמנם הירושה היא בתוקף מרגע הפטירה, אולם הבעלות בעיזבון היא בעלות וירטואלית בשלב הראשון, וחלקו של כל יורש בעיזבון נקבע ע"י מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במסגרת הליכים שנקבעים על פי החוק. צו הירושה או קיום הצוואה קובע את היורשים פורמלית.

  4. סך הזכויות והחובות שמניח אחריו מנוח, הוא העיזבון. כל הנכסים, הדירות, המגרשים, הכספים, ההשקעות וכן הלאה, בניכוי החובות של המנוח, מהווים את העיזבון. אך סכומים שמגיעים עקב מוות לפי חוזה ביטוח, או פנסיה, או קופת תגמולים, אינם אוטומטית בגדר העיזבון, אלא מי שמקבל אותם הוא המוטב שהמנוח קבע בזמנו, כשפתח את קופת התגמולים או עשה את חוזה הביטוח.

  5. קביעת הסמכות לבית המשפט למשפחה, או לבית הדין הרבני, נעשית בדרך כלל על ידי כלל היורשים. כאשר כלל היורשים מסכימים לפנות לבית הדין הרבני, הרי הסמכות תוקנה לבית הדין הרבני. אולם אם רק חלק מהיורשים מעונינים לפנות לבית הדין הרבני, הרי הסמכות לדון היא לבית המשפט לענייני משפחה, והנושא יידון בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בפני רשם הירושה, כל עוד אין מחלוקת בין היורשים.

  6. הרשם לענייני ירושה הוא זה שנמסרה לו הסמכות לברר את זהותם של היורשים וחלקם בעיזבון. לכן, כצעד ראשון, יש להגיש את הבקשה למתן צו ירושה או צו קיום ירושה, לרשם לענייני הירושה, ואם מדובר במקרה פשוט, הרשם ייתן את הצו המבוקש. אולם אם נדרש בירור מעמיק, בדרך כלל יעביר הרשם את העניין לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שבית המשפט יקיים את הברור. כמו כן, כאשר נתקל רשם הירושה בנושא של מחלוקת בין היורשים, הדורשת קביעה שיפוטית, הוא יעביר את הנושא לדיון בבית המשפט למשפחה.
  7. גם בית דין רבני יכול לדון בעניינים של ירושות וצוואות, מתן צו ירושה, מתן צו קיום צוואה, קביעת זכויות למזוכות מן העיזבון וכו'. כדי שבית הדין הדתי, ולאו דווקא בית דין רבני, אלא גם בית דין דתי אחר, ידון בנושאים הנ"ל, יש צורך בהסכמה בכתב של כל הצדדים, אולם די שאחד הצדדים, אחד היורשים לא הסכים לחתום על הקניית סמכות לבית הדין הדתי, לא תהיה לו סמכות ויהיה צורך להעביר את העניין לבית המשפט.

  8. גם מעונין בדבר, או מי שנוגע בדבר, כלומר, מישהו שיתכן שהוא יורש פוטנציאלי, או מתנגד לצו קיום צוואה, רשאי שלא להסכים לסמכות של בית דין דתי, או בית דין רבני, ואז יעבור העניין לדיון בפני בית משפט.

  9. חשוב לזכור בעת פניה לבית דין רבני, כי בתי הדין הרבניים מכירים בתוקפו של דין תורה, וכאשר הוראות בחוק הירושה נוגדות את דין תורה, בית הדין יפסוק לפי דין תורה. יחד עם זאת, בתי הדין יפסקו גם על חלוקת עיזבון בהתאם לחוק הירושה, אם היורשים הסכימו ביניהם לחלק את העיזבון באורח הזהה לאופן חלוקתו על פי החוק. מטעם זה, אדם המבקש להעביר את עזבונו באופן השונה מהקבוע בהלכה היהודית, הוא רשאי לעשות זאת, אולם עליו לעשות זאת על דרך מתנה, ללא שינוי סדרי הירושה שבדין תורה, כך שלמעשה ניתנת מתנה.

  10. משרדנו, העוסק בעריכת דין בענייני צוואות, ירושה ועיזבון, אמון על כללי ברירת הדין ויודע לפנות לפורום המשפטי המתאים – לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בהתאם לעניין ובהתאם לרצון ולפי אינטרסים של הלקוחות.
 
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support