עו"ד דיני ירושות – מהמשפט העברי ועד ימינו
ירושה קיימת בעולם זה שנים רבות, הרבה לפני שהנושא הפך לענף משפטי מסועף המעוגן בחוקים ובתקנות ולתחום התמחותם של עו"ד דיני ירושות. עוד בספר בראשית, הראשון שבספרי התנ"ך, מופיע אזכור של הנושא וישנן התייחסויות נוספות הן בספרי תנ"ך אחרים והן במסכתות מתקופות מאוחרות יותר. היסטורית, זכות הירושה הייתה קיימת בשלל חברות, כאשר הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מעמד האצולה אשר המשתייכים לו יכלו להעביר את מעמדם, את סמכויותיהם, נכסים שהיו בבעלותם ועוד לצאצאיהם.
היום, כאמור, מדובר בתחום משפטי בולט ורחב היקף הנוגע לכל אדם. בישראל, דיני ירושות מעוגנים בעיקר בחוק הירושה משנת 1965 ובתקנות הירושה מ-1998, ונידונים בבית המשפט לענייני משפחה, היינו בבית משפט אזרחי. על אף שכל אדם עשוי לרשת או להוריש לאחרים את עזבונו יום אחד, לכתוב צוואה או להתמודד עם סוגיות אחרות מתחום הירושה – חשוב להכיר כמה הגדרות ועקרונות בסיסיים הנוגעים לזכות הירושה. במאמר זה נתמקד בירושה על פי דין, במעמדם של ידועים בציבור, במקרים מיוחדים נוספים ובסוגיית הירושה של חובות.
ירושה על פי דין
בהיעדר צוואה, ירושה מתבצעת בהתאם לסדר הקדימות אשר מעוגן בחוק הירושה. כמובן שגם כאן עשויים להיות מקרים מיוחדים ועשוי להתעורר צורך להתייעצות עם עו"ד דיני ירושות, אולם החוק בהחלט קובע הנחיות עליהן יש להסתמך.
לפי החוק ישנם שלושה מעגלים של יורשים: המעגל הראשון כולל את צאצאי המוריש וצאצאיו; המעגל השני כולל את הורי המוריש וצאצאיהם; והמעגל השלישי כולל את סבי המוריש וצאצאיהם. בכל אחד מהמעגלים יורשים שיעור מסוים מהעיזבון גם בני או בת הזוג של המורישים.
כל מעגל קודם בסדר הירושה לזה שבא אחריו והירושה מתבצעת על פי מעגל אחד בלבד. אם במעגל הראשון קיימים יורשים, כלומר למוריש יש ילדים או נכדים, אזי הם היורשים והמעגלים הבאים אינם רלוונטיים. רק אם לא קיימים יורשים במעגל הראשון, עוברים למעגל הבא וכן הלאה. כמו כן, החוק קובע כי מי שיורש הוא ראש המעגל – קודם הילדים ואז צאצאיהם וכן הלאה.
האם ידוע\ה בציבור יורשים?
שאלה אשר עו"ד דיני ירושות נשאלים לגביה לא פעם נוגעת לזכות הירושה של בן או בת זוג שאינם נשואים למוריש. סעיף 55 לחוק הירושה קובע את זכות הירושה של בן או בת זוג אשר נמצאים במעמד של ידועים בציבור. יחד עם זאת, קיימת ביקורת משמעותית על החוק בשל סוגיה זו, שכן החוק אינו מסדיר באופן ברור מספיק את מעמדם של הידועים בציבור ובכך מותיר מרחב רב לשיקול הדעת של בית המשפט – מצב היוצר אי אחידות בין הפסיקות.
מה קורה כשאין יורשים? עו"ד דיני ירושות עונה
שאלה מעניינת נוספת היא מה קורה כאשר לאדם אין יורשים באף אחד מן המעגלים, אין לו בן או בת זוג והוא לא הותיר צוואה. במצב כזה מי שיורשת את המנוח היא המדינה, והיא יכולה לעשות בעיזבונו שימוש לצרכים ציבוריים בתחומים כמו מדע, חינוך וסעד.
ככל שישנם בני משפחה רחוקים, אנשים אשר טיפלו במנוח וסייעו לו בעת שהיה בחיים, בני זוג שאינם זכאים לירושה לפי החוק וכן אנשים שהמנוח טיפל בהם – רצוי להתייעץ עם עו"ד דיני ירושות על מנת לברר אפשרות של זכאות לחלק מהעיזבון.
מקרים משפחתיים מיוחדים
קיימים מספר מצבים משפחתיים ייחודיים שגם עליהם היה צורך לתת את הדעת. למשל, במקרה של אימוץ – האם קיימת זכות ירושה? חוק הירושה קובע כי הורים מאמצים וילדים מאמצים יורשים אלה את אלה בהתאם למעגלים שצוינו, כאשר אימוץ מוגדר כאימוץ רשמי בלבד ואין די באימוץ בפועל. ילדים מאומצים נחשבים גם ליורשיהם של הוריהם הביולוגיים, אולם ההורים אינם יורשים את הילדים.
סוגיות מעניינות נוספות נוגעות למצבים של תרומת ביצית או של פונדקאות. מכוח חוק תרומת ביציות וחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) בהתאמה, לא קיים כל קשר משפטי בין התורמת או הפונדקאית לבין הילדים שנולדו ואין זכות ירושה.
האם ניתן לרשת חובות?
עניין נוסף לגביו נשאלים רבות עו"ד דיני ירושות הוא מה קורה במצב שבו אדם הולך לעולמו ומשאיר אחריו חובות. התשובה בעניין זה היא שחובות אינם עוברים בירושה; הם משולמים מתוך העיזבון ומתוכו בלבד.
למה לבחור במשרד עו"ד דניאל ארנסט ושות' ?
ניסיון של שנים
למשרדינו ותק של שנים רבות בתחום צוואות עזבונות וירושה וניסיון רב לצד שירות ויחס אישי
צוות מנצח
הצלחות מוכחות במשפטי ירושה התנגדויות לצוואות ושמירה על זכויות יורשים
מתמחים בצוואות ועזבונות
לצד התמחות בתכנון ובניה למשרדינו מומחיות מיוחדת בתחום צוואות עזבונות וירושה
טיפול מקצועי ומיומן
למשרידנו צוות מנוסה אשר מעניק טיפול מקצועי ומיומן תוך מתן שירות מצויין לפונים ע"י צוות המשרד